עיקריות

רשמים אחרי ארבעה חודשים בארץ אחרת יש כאן המון זמן ביחד מעט מחויבויות חברתיות הרבה אני+החצי+הקטנה שלי לפני שבועיים וחצי הקטנה שלי יצאה לחופשת winter break.

++++++++++ הֵבִיאוּ אֶת הַסְּתָו, שַׁלֶּכֶת וְלִבֵּנוּ הָאָטוּם וְהַקַּר יִתְרַחֵב וְיִנְשֹׁם הֵבִיאוּ אֶת הַסְּתָו נִתְרַפֵּק עָלָיו עָלִים יִסְתַּחְרְרוּ בָּרְחוֹבוֹת יִהְיֶה גַּעְגּוּעַ ++++++++++ (מילים- חמי רודנר) עוד

כשהיינו קטנים ימי הולדת וחגיגות היו אחידים- חיבוקי בלונים, נשיפה על צמר גפן, נר בבקבוק וחבילה עוברת. בסוף החגיגה, כל אחד היה יוצא עם שקית הפתעה

אתחיל בלומר שהקרדיט למנה הזו שייך לחצי השני שלי ורק לו. נועם מאוד אוהב בירה. הוא גם מאוד אוהב לבשל, וזהו תבשיל שמאחד את שתי

סבתא שלי, שרה, היא בשלנית בחסד. קצת עצוב שהיא כבר לא מבשלת, היא עייפה כבר והידיים כואבות. אז אני מנסה בכל שיחה איתה לדלות עוד

שישי בבוקר. אני והאיש שלי הולכים יד ביד. הזמן הזה בשבוע שפתאום אנחנו כאילו חוזרים אחורה בזמן לתקופה שלפני… לתקופה שבה לא ברור איך קרה

סלט המלפפונים הזה נולד ממש במקרה והוא מורכב מאוסף של שאריות: 1. עוף צלוי מארוחת שישי. 2. מלפפונים יתומים במגירת הירקות. 3. צנצנת חמאת בוטנים

אוגוסט  נ-ג-מ-ר. אתמול בחיי (בחיי!) שהרגשתי איזו בריזה נעימה בערב והרגשתי לרגע שהנה כבר מגיע הסתיו. עם הקיץ שמגיע לסופו המוני ילדים התחילו מסגרת חינוכית

כשהייתי סטודנטית עבדתי במסעדה איטלקית מקסימה בתל- אביב.העברתי שם בכיף משמרות שלמות בזמזום שירים באיטלקית, שתייה מוגזמת של קמפרי והרבה יין 🙂חוץ מפיצות מעולות ופסטות

ימים כועסים. חמים. פוחדים. אני רוצה להמשיך כרגיל, בשגרה, בבישולים, אבל הלב כבד. מפחד, מדאגה. ובחוץ- חופש גדול. לכאורה ימים של שמש, ים, קלילות וכיף,