
המנה שתרענן לכם את היום – מרק צונן של מלפפונים וואסבי ויוגורט
ימים לוהטים. הלב רוגש וגועש, צריך נחמה. המעבר שלנו לארץ אחרת מתקרב בצעדי ענק, ואני- אני לא מעכלת. מדחיקה, מכחישה קצת. מנגנוני ההגנה של הנפש
ימים לוהטים. הלב רוגש וגועש, צריך נחמה. המעבר שלנו לארץ אחרת מתקרב בצעדי ענק, ואני- אני לא מעכלת. מדחיקה, מכחישה קצת. מנגנוני ההגנה של הנפש
השבועיים האחרונים גרמו לי להעריך אמהות חד-הוריות (או אבות חד-הוריים. גברים, עמכם הסליחה). החצי שלי ברצף של ״מילואים-נסיעת עבודה״ כבר כמעט שלושה שבועות. אני יודעת
שישי אחר הצהריים. הבית של סבא וסבתא שלי. כל המשפחה ישובה סביב שולחן ענק לבן וחגיגי, לכל אחד המקום הקבוע שלו, סבא שלי ז״ל בראש
לאחרונה ההתרחשות רבה בחיים שלי. נודע לי לא מזמן שבשנה הבאה כנראה שאחיה בארץ אחרת, מתבשלת לה סדנת בישול מגניבה ביותר, וכפי שהגדיר זאת הכי טוב החצי
מי שמכיר אותי מקרוב יודע שקשה לי בקבלת החלטות. ״קשה לי״ זו לשון המעטה פראית. כשאני עומדת בצומת של החלטה אני תמיד חושבת על הצד
הימים מתחממים. כבר לא קר לי בקצות האצבעות. האדניות שלי התאוששו מסערות החורף וסופסוף פורחות. אור עד מאוחר! איזה כיף. וממש עוד מעט כבר יהיה
אני יודעת שזה לא פופולרי לומר סביב פורים, אבל אני לא אוהבת אוזני המן. מודה באשמה. שלא תטעו- מאפים, עוגיות, עוגות שמרים, עוגות בחושות, מאפינס ועוד
סלט המלפפונים הזה נולד ממש במקרה והוא מורכב מאוסף של שאריות: 1. עוף צלוי מארוחת שישי. 2. מלפפונים יתומים במגירת הירקות. 3. צנצנת חמאת בוטנים
כשהייתי סטודנטית עבדתי במסעדה איטלקית מקסימה בתל- אביב.העברתי שם בכיף משמרות שלמות בזמזום שירים באיטלקית, שתייה מוגזמת של קמפרי והרבה יין 🙂חוץ מפיצות מעולות ופסטות
ימים טרופים, מציאות משוגעת, שיגרה לא שיגרה, והקיץ כאן, בגדול. חם כאן, מאוד. אני מנסה להתרענן בכל דרך אפשרית וכבר זמן מה שאני מנסה לפתח
ימים לוהטים. הלב רוגש וגועש, צריך נחמה. המעבר שלנו לארץ אחרת מתקרב בצעדי ענק, ואני- אני לא מעכלת. מדחיקה, מכחישה קצת. מנגנוני ההגנה של הנפש
השבועיים האחרונים גרמו לי להעריך אמהות חד-הוריות (או אבות חד-הוריים. גברים, עמכם הסליחה). החצי שלי ברצף של ״מילואים-נסיעת עבודה״ כבר כמעט שלושה שבועות. אני יודעת
שישי אחר הצהריים. הבית של סבא וסבתא שלי. כל המשפחה ישובה סביב שולחן ענק לבן וחגיגי, לכל אחד המקום הקבוע שלו, סבא שלי ז״ל בראש
לאחרונה ההתרחשות רבה בחיים שלי. נודע לי לא מזמן שבשנה הבאה כנראה שאחיה בארץ אחרת, מתבשלת לה סדנת בישול מגניבה ביותר, וכפי שהגדיר זאת הכי טוב החצי
מי שמכיר אותי מקרוב יודע שקשה לי בקבלת החלטות. ״קשה לי״ זו לשון המעטה פראית. כשאני עומדת בצומת של החלטה אני תמיד חושבת על הצד
הימים מתחממים. כבר לא קר לי בקצות האצבעות. האדניות שלי התאוששו מסערות החורף וסופסוף פורחות. אור עד מאוחר! איזה כיף. וממש עוד מעט כבר יהיה
אני יודעת שזה לא פופולרי לומר סביב פורים, אבל אני לא אוהבת אוזני המן. מודה באשמה. שלא תטעו- מאפים, עוגיות, עוגות שמרים, עוגות בחושות, מאפינס ועוד
סלט המלפפונים הזה נולד ממש במקרה והוא מורכב מאוסף של שאריות: 1. עוף צלוי מארוחת שישי. 2. מלפפונים יתומים במגירת הירקות. 3. צנצנת חמאת בוטנים
כשהייתי סטודנטית עבדתי במסעדה איטלקית מקסימה בתל- אביב.העברתי שם בכיף משמרות שלמות בזמזום שירים באיטלקית, שתייה מוגזמת של קמפרי והרבה יין 🙂חוץ מפיצות מעולות ופסטות
ימים טרופים, מציאות משוגעת, שיגרה לא שיגרה, והקיץ כאן, בגדול. חם כאן, מאוד. אני מנסה להתרענן בכל דרך אפשרית וכבר זמן מה שאני מנסה לפתח
ימים לוהטים. הלב רוגש וגועש, צריך נחמה. המעבר שלנו לארץ אחרת מתקרב בצעדי ענק, ואני- אני לא מעכלת. מדחיקה, מכחישה קצת. מנגנוני ההגנה של הנפש
השבועיים האחרונים גרמו לי להעריך אמהות חד-הוריות (או אבות חד-הוריים. גברים, עמכם הסליחה). החצי שלי ברצף של ״מילואים-נסיעת עבודה״ כבר כמעט שלושה שבועות. אני יודעת
שישי אחר הצהריים. הבית של סבא וסבתא שלי. כל המשפחה ישובה סביב שולחן ענק לבן וחגיגי, לכל אחד המקום הקבוע שלו, סבא שלי ז״ל בראש
לאחרונה ההתרחשות רבה בחיים שלי. נודע לי לא מזמן שבשנה הבאה כנראה שאחיה בארץ אחרת, מתבשלת לה סדנת בישול מגניבה ביותר, וכפי שהגדיר זאת הכי טוב החצי
מי שמכיר אותי מקרוב יודע שקשה לי בקבלת החלטות. ״קשה לי״ זו לשון המעטה פראית. כשאני עומדת בצומת של החלטה אני תמיד חושבת על הצד
הימים מתחממים. כבר לא קר לי בקצות האצבעות. האדניות שלי התאוששו מסערות החורף וסופסוף פורחות. אור עד מאוחר! איזה כיף. וממש עוד מעט כבר יהיה
אני יודעת שזה לא פופולרי לומר סביב פורים, אבל אני לא אוהבת אוזני המן. מודה באשמה. שלא תטעו- מאפים, עוגיות, עוגות שמרים, עוגות בחושות, מאפינס ועוד
סלט המלפפונים הזה נולד ממש במקרה והוא מורכב מאוסף של שאריות: 1. עוף צלוי מארוחת שישי. 2. מלפפונים יתומים במגירת הירקות. 3. צנצנת חמאת בוטנים
כשהייתי סטודנטית עבדתי במסעדה איטלקית מקסימה בתל- אביב.העברתי שם בכיף משמרות שלמות בזמזום שירים באיטלקית, שתייה מוגזמת של קמפרי והרבה יין 🙂חוץ מפיצות מעולות ופסטות
ימים טרופים, מציאות משוגעת, שיגרה לא שיגרה, והקיץ כאן, בגדול. חם כאן, מאוד. אני מנסה להתרענן בכל דרך אפשרית וכבר זמן מה שאני מנסה לפתח
ביקור מולדת שאוטוטו נגמר. תמיד זה חמוץ מתוק כזה, ובשלב הזה אני מרגישה מין גוש עצב בגרון. כבר חודש וחצי שאני לא מבשלת. מבשלים לי
ביקור מולדת. עוד בימים טרם הגעתי, התחלתי לדמיין את טעם פירות הקיץ העסיסיים שיש רק פה.פירות עם טעם של פעם, עסיס עז ומרוכז היוצא מכל
קשה לי עם סופים. בילדותי, כל סוף שנה לווה בבכי גדול וחששות מן הבאות. כל מסיבת סיום, בעוד חברי היו צוהלים באושר על כך שעוד
את המאפה הזה הכנתי לפני החג, ותכננתי לפרסם אותו לפני. אבל אירועי השבועיים האחרונים גרמו לי להכנס לקונכיה שלי. למי אכפת מעוד מתכונים ועוד אוכל
העוגה הזו נולדה ממש במקרה.באחד מביקורי בארץ, רציתי להכין עוגה המבוססת על יוגורט, אבל הוא בדיוק נגמר.מה כן היה? גבינה לבנה! חשבתי לעצמי שאם אפשר להכין
כבר מעל לשנה שאני משלחת את האוכל שלי ברחבי ניו יורק.מתישהו באביב שנה שעברה, נגזר על כולנו להשאר בבית – כולנו בישלנו, הכנו לחם שאור,
נרשמים ומקבלים הודעה על כל מתכון חדש שמתפרסם באתר
2023 © כל הזכויות שמורות למיכל שמיר
פיתוח האתר: קנטאור
הצהרת נגישות
2023 © כל הזכויות שמורות למיכל שמיר / פיתוח האתר: קנטאור / הצהרת נגישות