סלט

השבוע היינו אמורים לחזור מחופשת מולדת של שבועיים בארץ.אבל רצה הגורל והקורונה היכתה את העולם כמכת מצרים נוספת השנה. אני לא יכולה להמנע מלחשוב איפה הייתי מטיילת, אילו פינות חמד…

״איזה אספרסו תרצי? קלוי באופן בינוני או קלוי היטב?״ בתרגום חופשי, כך שאלה אותי המוכרת בבית הקפה בפינת הרחוב. במילים אחרות- איך תרצי את הקפה שלך- שרוף קצת או שרוף…

לפני זמן מה הכנתי עם הקטנה שלי תבשיל ירקות. היא עלתה על שרפרף, ובהתלהבות עזרה לי בהכנות. בעודנו חותכות ומקלפות, היא שלחה יד לקישואים הטריים ואכלה מהם. האינסטינקט הראשוני שלי…

כמה רגעים הרגע שפותחים את העיניים בבוקר הרגע בו מכניסים את כפות הרגליים לראשונה לים אחרי החורף הרגע בו יוצאים החוצה לגשם הראשון ומריחים את האוויר הרטוב הרגע שהמטוס המריא…

בואו נודה בזה- יום העצמאות הוא ה-חג לאגו הישראלי. זוהי הקלישאה הכי גדולה: כל הגברים מתאספים סביב המנגל ומתווכחים ביניהם אם הבשר מוכן כבר או לא ואם זה הזמן כבר…

אם אני אראה עוד אוזן המן אחת…. (טוב נו, סביר להניח שאוכל אותה..), אבל אולי די עם אוזני ההמן? הצד הבולגרי שבי לא מניח לי, וישר מתרוצצות לי מחשבות בראש..…