חלה שומשומית
+++++++++++++++++
סוֹף הָעוֹנָה, כָּל חַלּוֹן מַרְאֶה כְּבָר
אֶת סוֹף הָעוֹנָה, בְּלֵּילוֹת כָּאֵלֶּה
הִיא לֹא יְשֵׁנָה, מַשֶּׁהוּ עוֹמֵד בָּאֲוִיר
פֶּרֶק נִגְמָר, כָּל הַסִּימָנִים
שֶׁהַקַּיִץ עָבַר, יֵשׁ לָהּ הַרְגָּשָׁה
שֶׁהָעֶצֶב מֻכָּר, שׁוּב הִגִּיעַ סְתָו אֵל הָעִיר
+++++++++++++++++
(מילים- רוני ערן)
חזרנו לא מזמן מביקור מולדת והגעגוע טרי ומורגש.
בניו יורק כבכל שנה, היום בלוח השנה מתחלף לספטמבר והסתיו מורגש באופן מיידי.
מבחינת טמפרטורה העונה המתחלפת מורגשת כאן יותר מאשר בארץ, אבל נחליאלי וחצבים לא אמצא כאן.
בביקור בארץ החום עוד היה כאן,
אבל בסוף יום הורגשה לאחרונה קצת רוח סתיו.
כבר בסוף אוגוסט, בערב בים, זיק של רוח מתגנבת ציננה את העורף.
כבכל שנה, בתקופה הזו אני מארגנת מכירת חלות גדולה.
הבית שלי הופך למאפייה קטנה בין לילה, וריח שמרים טריים ומאפה חם וטרי אופף את הבית למשך יממה.
השכנים האמריקאים יתדפקו על דלת ביתי, הפעם עטויי מסיכות, ויקנו להם חלה (״ה-לה״) לסופ״ש המתקרב ואולי גם לחג.
״דו יו האב איט וויט ססמי?״ שאלו אותי כמה.
הם לא ידעו שהשאלה רק הרימה להנחתה, ואני מצאתי את עצמי כבר בראשי עם זכרונות משער יפו בירושלים, טובלת בייגלה ירושלמי בזעתר ירוק מדי מנייר עיתון.
אמרתי לעצמי- זה הרי מתבקש. חלה שהיא זכרון של בייגלה ירושלמי!
שיפה וטובה תהא השנה. גם עם שומשום :)
שנתחיל?
