עוגת ארל גריי בחושה נפלאה
אמא שלי האהובה עבדה שנים בשגרירות אוסטריה. היא אוסטרית אסלי, כלומר נולדה וגדלה בוינה. לא מפתיע כלל שעולם האפייה שלי הושפע רבות ממנה.
כשאמא שלי יצאה לפנסיה, נסענו לצימר בצפון וחגגנו יחד כל המשפחה. באחד הערבים, ישבנו יחד לארוחת ערב ושיחקנו טריוויה מבוססת על חייה, ההרגלים המצחיקים שלה והבדיחות המשפחתיות.
אחת השאלות שהופיעה במשחק עסקה בהרגלי שתיית התה שלה.
אמא שלי לא שותה תה חם שזה עתה נמזג לכוס.
היא מכינה תה, נותנת לו לשבת בכוס זמן מה, ורק אחר כך, כשהוא כבר פושר – היא שותה אותו כך, או שהיא מחממת אותו.
בכל מקרה, התה יושב לו ומצטמצם לכדי תמיסה מרוכזת שאמא שלי שותה בהנאה צרופה.
התפוח לא נפל רחוק מהעץ, ואני לפעמים גם חוטאת בשתיית תה שישב בחוץ זמן מה. המזל הוא שההרגל המגונה הזה הוליד את העוגה המהממת הזו.
״וואו. המצאת טעם״ אמר החצי שלי כשטעם אותה אחרי שיצאה מהתנור.
אז את טעם הארל גריי אומנם לא המצאתי, הוא כאן כבר שנים רבות, אבל כמה אני שמחה שנשארה לי כוס תה על השיש שנתנה לי השראה למתכון הזה.
אני מתה על תה, ועוד יותר אוהבת ארל גריי. משהו בתפוזיות העדינה והנהדרת של הברגמוט מרגיש לי כמו בושם עדין ונפלא.
הטעם ההדרי המרומז נכנס לעוגה בחושה שהיא שיר הלל לארל גריי, אבל גם מי שלא חובב תה גדול יאהב אותה.
עוגה רכה כמו ענן, עדינה בטעמה וקלה להכנה – בקערה אחת, בלי מיקסר, בלי חמאה ובלי הפרדות ביצים.
מושלמת לצד תה או קפה! למה אתם מחכים?
