עוגת מייפל ומיסו בחושה נפלאה
״מתי פעם אחרונה לקחת קצת זמן לעצמך?״ שאלה אותי חברה לפני כמה זמן.
כבר זמן מה שאני במעין מירוץ של בית-עבודה-ילדות, בלי הרבה זמן לעצמי.
אומנם התמזל מזלי ואני מנהלת לעצמי את לוח הזמנים של העבודה, וגם יכולה פחות או יותר לשלוט כמה עמוס ייראה שבוע העבודה שלי, ועדיין, מצאתי את עצמי עייפה מדי בסוף כל יום, קצת מתוסכלת על חוסר הזמן לעצמי, והמושג "self-care", שאין לו כל כך תרגום מספק לעברית, החל להיות נוכח בשיח בבית.
וכך מצאתי את עצמי מנצלת את הזמן שבין ארבע לחמש אחר הצהריים ביום שני, בזמן שבכורתי בחוג ריקוד, וקפצתי לחנות הספרים השוכנת ליד הסטודיו לריקוד. השעה הקצרה הזו, מילאה אותי בהרבה מצבורי אנרגיה, ומצאתי את עצמי מעלעלת בכל ספרי האפייה והבישול החדשים שיצאו לאור בזמן האחרון.
בין ספרי הבישול בהם עלעלתי מצאתי מתכון של דורי גרינשפן הנהדרת לעוגת מיסו.
לצד סימן שאלה גדול- ״האם זה יהיה טעים?״, השילוב של מיסו בעוגה בחושה הדליק אותי, והחלטתי שאני חייבת לנסות אותה בבית.
עשיתי קצת שינויים ועדכונים, וזוהי הגרסא שלי לעוגת מייפל ומיסו בחושה פשוט נפלאה!
אל תבהלו מנוכחות המיסו במתכון. הוא משתלב היטב בטעמי העוגה ואינו משתלט, נהפוך הוא- הוא מבליט ומעגל את טעמי העוגה ומתקבלת עוגה בחושה עסיסית, לא מתוקה מדי, נימוחה, עם טעם יחודי, חם ועשיר.
שנתחיל?
