עוגה קטנה ומטריפה – פמפקין מאפין
כמעט כל העלים כבר נשרו למדרכות, כשהולכים ברחוב יש soundtrack קבוע של עלים מתפצפצים מתחת לרגליים. כל החנויות השכונתיות היו עד לאחרונה מפוצצות במיני דלעות,
כמעט כל העלים כבר נשרו למדרכות, כשהולכים ברחוב יש soundtrack קבוע של עלים מתפצפצים מתחת לרגליים. כל החנויות השכונתיות היו עד לאחרונה מפוצצות במיני דלעות,
בגדול אני לא אוהבת עוגות דבש. אבל החגים מעבר לפינה, והגעגוע גדול. ולמרות שאני לא אוהבת עוגות דבש, אני רוצה את עוגת הדבש של אמא.
האמת היא, שכבר היה לי פוסט אחר עם מתכון שונה לגמרי לשבועות. אבל… קרה שדיברתי עם אמא שלי על מה היא הכינה לארוחת שישי בשבוע
בצד הזה של הכדור עונות השנה מוכתבות באופן מאד ברור. יש ארבע עונות, וכל אחת עומדת בפני עצמה. אי אפשר להתבלבל. האביב כבר כאן, בכל
כך עפה לה 2015. בלי אזהרה, בלי גינונים. מכירים את זה שיש לכם רשימה של מליון דברים שאתם רוצים לעשות, אתם מציבים לעצמכם דד-ליין לכל
הם כאן! איזו התרגשות. אומנם עולים 40 ש״ח לקילו, אז אני מתקמצנת וקונה אותם במשורה. אבל הם פה, בשיא תפארתם. כמה שאני אוהבת דובדבנים. ממממממ….בכל
כשמשתדלים להמעיט במתוקים וממש רוצים משהו מתוק, אחד הדברים המעצבנים הוא שמגיע גאון ואומר- ״קחי פרי״. מה פרי, מה? פרי זה לא קינוח. אבל, בכל
מי שמכיר אותי מקרוב יודע שקשה לי בקבלת החלטות. ״קשה לי״ זו לשון המעטה פראית. כשאני עומדת בצומת של החלטה אני תמיד חושבת על הצד
נכון שכבר פרסמתי פוסט אחד השבוע, אבל לא יכולתי להתאפק. עוגת ״שוקו-אספרסו״ בחושה היתה חלק מתפריט של רשת בתי קפה ידועה, ואני הייתי לקוחה מתמידה
כשהייתי קטנה, אביבה שמרה עלי ועל אחיותיי עד שאימי חזרה מהעבודה. לאביבה היתה יד נפלאה במטבח, ואנו זכינו למיטב האוכל העיראקי, על אף שאין לנו
כמעט כל העלים כבר נשרו למדרכות, כשהולכים ברחוב יש soundtrack קבוע של עלים מתפצפצים מתחת לרגליים. כל החנויות השכונתיות היו עד לאחרונה מפוצצות במיני דלעות,
בגדול אני לא אוהבת עוגות דבש. אבל החגים מעבר לפינה, והגעגוע גדול. ולמרות שאני לא אוהבת עוגות דבש, אני רוצה את עוגת הדבש של אמא.
האמת היא, שכבר היה לי פוסט אחר עם מתכון שונה לגמרי לשבועות. אבל… קרה שדיברתי עם אמא שלי על מה היא הכינה לארוחת שישי בשבוע
בצד הזה של הכדור עונות השנה מוכתבות באופן מאד ברור. יש ארבע עונות, וכל אחת עומדת בפני עצמה. אי אפשר להתבלבל. האביב כבר כאן, בכל
כך עפה לה 2015. בלי אזהרה, בלי גינונים. מכירים את זה שיש לכם רשימה של מליון דברים שאתם רוצים לעשות, אתם מציבים לעצמכם דד-ליין לכל
הם כאן! איזו התרגשות. אומנם עולים 40 ש״ח לקילו, אז אני מתקמצנת וקונה אותם במשורה. אבל הם פה, בשיא תפארתם. כמה שאני אוהבת דובדבנים. ממממממ….בכל
כשמשתדלים להמעיט במתוקים וממש רוצים משהו מתוק, אחד הדברים המעצבנים הוא שמגיע גאון ואומר- ״קחי פרי״. מה פרי, מה? פרי זה לא קינוח. אבל, בכל
מי שמכיר אותי מקרוב יודע שקשה לי בקבלת החלטות. ״קשה לי״ זו לשון המעטה פראית. כשאני עומדת בצומת של החלטה אני תמיד חושבת על הצד
נכון שכבר פרסמתי פוסט אחד השבוע, אבל לא יכולתי להתאפק. עוגת ״שוקו-אספרסו״ בחושה היתה חלק מתפריט של רשת בתי קפה ידועה, ואני הייתי לקוחה מתמידה
כשהייתי קטנה, אביבה שמרה עלי ועל אחיותיי עד שאימי חזרה מהעבודה. לאביבה היתה יד נפלאה במטבח, ואנו זכינו למיטב האוכל העיראקי, על אף שאין לנו
כמעט כל העלים כבר נשרו למדרכות, כשהולכים ברחוב יש soundtrack קבוע של עלים מתפצפצים מתחת לרגליים. כל החנויות השכונתיות היו עד לאחרונה מפוצצות במיני דלעות,
בגדול אני לא אוהבת עוגות דבש. אבל החגים מעבר לפינה, והגעגוע גדול. ולמרות שאני לא אוהבת עוגות דבש, אני רוצה את עוגת הדבש של אמא.
האמת היא, שכבר היה לי פוסט אחר עם מתכון שונה לגמרי לשבועות. אבל… קרה שדיברתי עם אמא שלי על מה היא הכינה לארוחת שישי בשבוע
בצד הזה של הכדור עונות השנה מוכתבות באופן מאד ברור. יש ארבע עונות, וכל אחת עומדת בפני עצמה. אי אפשר להתבלבל. האביב כבר כאן, בכל
כך עפה לה 2015. בלי אזהרה, בלי גינונים. מכירים את זה שיש לכם רשימה של מליון דברים שאתם רוצים לעשות, אתם מציבים לעצמכם דד-ליין לכל
הם כאן! איזו התרגשות. אומנם עולים 40 ש״ח לקילו, אז אני מתקמצנת וקונה אותם במשורה. אבל הם פה, בשיא תפארתם. כמה שאני אוהבת דובדבנים. ממממממ….בכל
כשמשתדלים להמעיט במתוקים וממש רוצים משהו מתוק, אחד הדברים המעצבנים הוא שמגיע גאון ואומר- ״קחי פרי״. מה פרי, מה? פרי זה לא קינוח. אבל, בכל
מי שמכיר אותי מקרוב יודע שקשה לי בקבלת החלטות. ״קשה לי״ זו לשון המעטה פראית. כשאני עומדת בצומת של החלטה אני תמיד חושבת על הצד
נכון שכבר פרסמתי פוסט אחד השבוע, אבל לא יכולתי להתאפק. עוגת ״שוקו-אספרסו״ בחושה היתה חלק מתפריט של רשת בתי קפה ידועה, ואני הייתי לקוחה מתמידה
כשהייתי קטנה, אביבה שמרה עלי ועל אחיותיי עד שאימי חזרה מהעבודה. לאביבה היתה יד נפלאה במטבח, ואנו זכינו למיטב האוכל העיראקי, על אף שאין לנו
סלט אבטיח קיצי ונפלא, עם טעמים חמצמצים מתוקים ותיבול רענן של עשבי תיבול. הסלט המושלם ליום קיץ חם, נהדר כתוספת או ארוחה בפני עצמו.
טארט מנגו נפלא, עם בצק פטנט שלא דורש שום קירור או רידוד או מעבד מזון והוא הכי קל להכנה! טארט חמצמץ מתקתק שחוגג את הקיץ והמנגו.
מתכון שנפוץ אצלי בבית בגרסא זו או אחרת כבר כמה שנים טובות. אין ילד או מבוגר שלא אוהב את הקציצות האלו, שמשלבות בתוכן עוף טחון, ירקות מכל טוב ותיבול עדין.
בואיקוס בולגרי – המנה שליוותה כל(!) ארוחת שישי שלי אצל סבא וסבתא בתור ילדה. נשנושי ביס פריכים גבינתיים ומושלמים. הם ילוו היטב כל סלט או ממרח, מהווים פתיח נפלא לארוחה והם מושלמים לשבועות! מתכון של סבתא שרה שלי היקרה והאהובה.
סהרוני וניל של אומי שלי היקרה, או כפי שנקראו בביתי ונילקיפפרל (Vanillekipferl). עוגיות נפלאות, נימוחות, רכות, מתפוררות בפה וכה קלות להכנה. מושלמות לצד תה או קפה.
הפינוק המושלם לפסח: ממתק מצה-קרמל-שוקולד. קל להכנה, נשמר היטב, טעים בטירוף וממכר (ראו הוזהרתם!).
נרשמים ומקבלים הודעה על כל מתכון חדש שמתפרסם באתר
