כופתאות משמש מהממות (רגע לפני שהם בורחים)
זמן. הוא דבר יחסי. לפעמים עובר מהר, לפעמים זוחל ולפעמים בורח. בחודשים האחרונים, הזמן נזל לי מבין האצבעות. יום, ועוד יום. שבוע רודף שבוע. והופ-
זמן. הוא דבר יחסי. לפעמים עובר מהר, לפעמים זוחל ולפעמים בורח. בחודשים האחרונים, הזמן נזל לי מבין האצבעות. יום, ועוד יום. שבוע רודף שבוע. והופ-
חנוכיה לי יש, צוחקת בה האש.״אמא! תעשי עם הידיים, לרקוד! לא רק לשיר!״ מתרגשת קטנתי. קריסמס מתערבב עם חנוכה.הקטנה שלי שואלת אותי הרבה – מי
כמעט כל העלים כבר נשרו למדרכות, כשהולכים ברחוב יש soundtrack קבוע של עלים מתפצפצים מתחת לרגליים. כל החנויות השכונתיות היו עד לאחרונה מפוצצות במיני דלעות,
בגדול אני לא אוהבת עוגות דבש. אבל החגים מעבר לפינה, והגעגוע גדול. ולמרות שאני לא אוהבת עוגות דבש, אני רוצה את עוגת הדבש של אמא.
לפני חודשיים עשיתי משהו שגורם לי לאושר רגעי פעם בכמה ימים. נרשמתי לניוזלטר של מגזין גסטרונומי ידוע כאן בארה״ב, ובכל פעם שאני מקבלת פוסט חדש
האמת היא, שכבר היה לי פוסט אחר עם מתכון שונה לגמרי לשבועות. אבל… קרה שדיברתי עם אמא שלי על מה היא הכינה לארוחת שישי בשבוע
בצד הזה של הכדור עונות השנה מוכתבות באופן מאד ברור. יש ארבע עונות, וכל אחת עומדת בפני עצמה. אי אפשר להתבלבל. האביב כבר כאן, בכל
התקופה האחרונה היתה כולה בסימן מציאת איזון מחודש. אחרי הסערה של המעבר והתאקלמות ארוכה (שטרם נגמרה), אני מרגישה שאני מתחילה להתכייל מחדש. כבר יש כמה
כמו שעון. האביב הגיע, בדיוק כששעון הקיץ נכנס כאן לתוקף. הימים ארוכים יותר, וזה פינוק אמיתי. פתאום אפשר להוציא את הידיים מהכיסים (בלי שהן ינשרו),
היום סוגרים כאן חצי שנה איכשהו, הזמן כאן עובר יותר מהר אולי זו הציפייה כל פעם מחדש למישהו שמגיע לביקור מהארץ אולי הימים הקצרים של
זמן. הוא דבר יחסי. לפעמים עובר מהר, לפעמים זוחל ולפעמים בורח. בחודשים האחרונים, הזמן נזל לי מבין האצבעות. יום, ועוד יום. שבוע רודף שבוע. והופ-
חנוכיה לי יש, צוחקת בה האש.״אמא! תעשי עם הידיים, לרקוד! לא רק לשיר!״ מתרגשת קטנתי. קריסמס מתערבב עם חנוכה.הקטנה שלי שואלת אותי הרבה – מי
כמעט כל העלים כבר נשרו למדרכות, כשהולכים ברחוב יש soundtrack קבוע של עלים מתפצפצים מתחת לרגליים. כל החנויות השכונתיות היו עד לאחרונה מפוצצות במיני דלעות,
בגדול אני לא אוהבת עוגות דבש. אבל החגים מעבר לפינה, והגעגוע גדול. ולמרות שאני לא אוהבת עוגות דבש, אני רוצה את עוגת הדבש של אמא.
לפני חודשיים עשיתי משהו שגורם לי לאושר רגעי פעם בכמה ימים. נרשמתי לניוזלטר של מגזין גסטרונומי ידוע כאן בארה״ב, ובכל פעם שאני מקבלת פוסט חדש
האמת היא, שכבר היה לי פוסט אחר עם מתכון שונה לגמרי לשבועות. אבל… קרה שדיברתי עם אמא שלי על מה היא הכינה לארוחת שישי בשבוע
בצד הזה של הכדור עונות השנה מוכתבות באופן מאד ברור. יש ארבע עונות, וכל אחת עומדת בפני עצמה. אי אפשר להתבלבל. האביב כבר כאן, בכל
התקופה האחרונה היתה כולה בסימן מציאת איזון מחודש. אחרי הסערה של המעבר והתאקלמות ארוכה (שטרם נגמרה), אני מרגישה שאני מתחילה להתכייל מחדש. כבר יש כמה
כמו שעון. האביב הגיע, בדיוק כששעון הקיץ נכנס כאן לתוקף. הימים ארוכים יותר, וזה פינוק אמיתי. פתאום אפשר להוציא את הידיים מהכיסים (בלי שהן ינשרו),
היום סוגרים כאן חצי שנה איכשהו, הזמן כאן עובר יותר מהר אולי זו הציפייה כל פעם מחדש למישהו שמגיע לביקור מהארץ אולי הימים הקצרים של
זמן. הוא דבר יחסי. לפעמים עובר מהר, לפעמים זוחל ולפעמים בורח. בחודשים האחרונים, הזמן נזל לי מבין האצבעות. יום, ועוד יום. שבוע רודף שבוע. והופ-
חנוכיה לי יש, צוחקת בה האש.״אמא! תעשי עם הידיים, לרקוד! לא רק לשיר!״ מתרגשת קטנתי. קריסמס מתערבב עם חנוכה.הקטנה שלי שואלת אותי הרבה – מי
כמעט כל העלים כבר נשרו למדרכות, כשהולכים ברחוב יש soundtrack קבוע של עלים מתפצפצים מתחת לרגליים. כל החנויות השכונתיות היו עד לאחרונה מפוצצות במיני דלעות,
בגדול אני לא אוהבת עוגות דבש. אבל החגים מעבר לפינה, והגעגוע גדול. ולמרות שאני לא אוהבת עוגות דבש, אני רוצה את עוגת הדבש של אמא.
לפני חודשיים עשיתי משהו שגורם לי לאושר רגעי פעם בכמה ימים. נרשמתי לניוזלטר של מגזין גסטרונומי ידוע כאן בארה״ב, ובכל פעם שאני מקבלת פוסט חדש
האמת היא, שכבר היה לי פוסט אחר עם מתכון שונה לגמרי לשבועות. אבל… קרה שדיברתי עם אמא שלי על מה היא הכינה לארוחת שישי בשבוע
בצד הזה של הכדור עונות השנה מוכתבות באופן מאד ברור. יש ארבע עונות, וכל אחת עומדת בפני עצמה. אי אפשר להתבלבל. האביב כבר כאן, בכל
התקופה האחרונה היתה כולה בסימן מציאת איזון מחודש. אחרי הסערה של המעבר והתאקלמות ארוכה (שטרם נגמרה), אני מרגישה שאני מתחילה להתכייל מחדש. כבר יש כמה
כמו שעון. האביב הגיע, בדיוק כששעון הקיץ נכנס כאן לתוקף. הימים ארוכים יותר, וזה פינוק אמיתי. פתאום אפשר להוציא את הידיים מהכיסים (בלי שהן ינשרו),
היום סוגרים כאן חצי שנה איכשהו, הזמן כאן עובר יותר מהר אולי זו הציפייה כל פעם מחדש למישהו שמגיע לביקור מהארץ אולי הימים הקצרים של
טראפלס שוקולד משני מרכיבים בלבד! מורכבים משוקולד וחמאת בוטנים- קלים להכנה, טעימים, קרמיים, ללא גלוטן, פרווה, ואפילו טבעוניים. מושלמים כקינוח קליל לארוחת שישי או ארוחת חג.
פלפלים קלויים מטריפים שלא תוכלו להפסיק לאכול! מעולים כתוספת לכריך, סלט, או כך סתם. ההכנה קלה, והם נשמרים היטב במקרר כחודש (למרות שהם יתחסלו הרבה לפני).
גרנולה נפלאה עם גרעיני דלעת, עם כמות סוכר מינימלית, הרבה גרעינים מכל מיני סוגים, אגוזים וכל טוב. היא נהדרת כנשנוש או ארוחת בוקר מזינה ובריאה.
עוף צלוי עם שזיפים ובלסמי – נפלא כמנה עיקרית מרשימה ויפה. העיקרון – פשוט. העוף מושרה במרינדה מתקתקה-חמצמצה, מבושל היטב עד רכות ונימוחות, ואז – מוכנס לצלייה בתנור עד לקבלת מעטה שחום ופריך, עם פנים עסיסי.
מנה כה פשוטה, אך עם טעמים מורכבים ועמוקים. אפשר להשוות את המנה למיטבולס ברוטב עגבניות, רק שאת הבשר מחליפה ריקוטה. התוצאה – מנה מופלאה של כדורים רכים ונהדרים ברוטב קטיפתי.
מרק אפונה קל וטעים, כל כך קל להכנה שזה קצת מביך. ההכנה מכמה מרכיבים בודדים, שיחד יוצרים משהו מופלא וטעים.