מתוקים

עכשיו אני קצת נחה. אחרי ערב החג- זמן למשחקים 🙂 אחד החלומות שלי בתור ילדה היה שאמא שלי תכין לי ליום ההולדת עוגת רכבת.  אבל

כל אחד שלוקח ביס מהעוגה הזו מעלה חיוך על פניו 🙂 ואיך העוגה הזו נולדה? ובכן, יש את הרגע הזה שבו אני קולטת שקערת הפירות

שבת בבוקר, יום יפה אמא שותה המון קפה ואבא… אוכל ערימות של פנקייקס! פעם בכמה סופי שבוע כשמתחשק לי להפניק את המישפוחה, אני מכינה פנקייקס

*פוסט זה שופץ, עודכן ונערך מחדש ב 9.6.20* לפני כמה שנים טובות, כשהאחיינית הנהדרת שלי (לילו בכינויה השגור בפי המשפחה) היתה בת שנתיים וחצי, שאלתי

"ומה עם העגבניה עלמושי? היא נעלבת!" אני מוצאת את עצמי מנסה לשדל את הקטנה שלי בארוחת הערב. עלמה אוהבת אוכל (טפו טפו, חמסה חמסה). לאחרונה היא

איך אני אוהבת מתישהו בתחילת הקיץ, כשאני ממש (אבל ממש) מתגעגעת לתותים (בואו נודה בזה, זה הפרי היחיד שהוא למעשה קינוח!)- פשוט לגשת למקרר, לפתוח

עוגיות שוקולד צ'יפס רכות רכות (אה.. הן גם במקרה טבעוניות) העוגיות הללו נולדו ממש במקרה. ליתר דיוק, הן נולדו כתוצאה מארבעה גורמים: 1. נגמרו הביצים

עידו (או עידולי בפי אשתו שהיא במקרה אחותי), מת על העוגה הזו! אני מנסה להכין אותה רק פעם בשנה (ביום ההולדת שלו), אבל איכשהו תמיד