ארוחת דאל אפונה צהובה
״מיכלי, בא לי שתבשלי לי״חמש המילים ששמעתי די הרבה בשבוע וחצי האחרון. הגעתי לארץ לביקור של שבוע וקצת כדי לפגוש את האחיינית החדשה שלי.האמת היא,
״מיכלי, בא לי שתבשלי לי״חמש המילים ששמעתי די הרבה בשבוע וחצי האחרון. הגעתי לארץ לביקור של שבוע וקצת כדי לפגוש את האחיינית החדשה שלי.האמת היא,
״תלבשי את המעיל״, אני אומרת כבר בדלת, כשהיינו צריכים לצאת כבר לפני חמש דקות.״אבל אמא, חם לי!״ היא עונה, בחוץ מינוס 4 מעלות. לאחר ויכוח
ברגע אחד נפתחו ארובות השמיים.גשם זלעפות החל לרדת, והותיר את כל הצועדים בחוץ רטובים.גשם כזה, שגם מטריה לא כל כך עזרה להשאר יבשים.גשם כזה, שבארץ
לפעמים נדמה לי שאני חיה עם שלושה ילדים בבית ולא שניים. החצי שלי הוא הכי ילד לפעמים- אורז וקטשופ? מבחינתו זה שילוב מובן מאליו. תירס מקופסא?
יש לי כל כך הרבה תוכניות, ורשימות, ותכנונים. אבל אני לא מספיקה כלום! יום רודף יום, שבוע רודף שבוע, הזמן טססססס (אמאלה- כבר פברואר???) בתוך
מסתכלת על השעון – שלוש ורבע. ״יש לי עוד ים של זמן״ אני אומרת לעצמי בנונשלאנט. איכשהו עשרים וחמש דקות עוברות להן כמו שתיים. יאללה-
רוחות חורפיות מעיפות עלים סתוויים במערבולות.השמיים מתכסים עננים, וצינה קרה מורגשת לפתע באוויר. עוד לפני שהסתכלתי בתחזית ידעתי שהולך לרדת שלג. שלג לבן, טהור, ראשון לעונה.הוא
שישה ימים ברוטו וחמישה ימים נטו, של ביקור מולדת. בסה״כ 156 שעות הייתי בארץ – ביקור בזק, אך נחוץ. בית. הלב כבר היה זקוק והנשמה היתה צמאה. הביקור
״איזה אספרסו תרצי? קלוי באופן בינוני או קלוי היטב?״ בתרגום חופשי, כך שאלה אותי המוכרת בבית הקפה בפינת הרחוב. במילים אחרות- איך תרצי את הקפה
הפוסט הזה נכתב וצולם לפני שבועיים.לפני שבועיים החיים שלי התקיימו כסדרם, עד ש… לפני כמה ימים שברתי את כף הרגל.ומאז – אני כאובה, נייחת אבל
״מיכלי, בא לי שתבשלי לי״חמש המילים ששמעתי די הרבה בשבוע וחצי האחרון. הגעתי לארץ לביקור של שבוע וקצת כדי לפגוש את האחיינית החדשה שלי.האמת היא,
״תלבשי את המעיל״, אני אומרת כבר בדלת, כשהיינו צריכים לצאת כבר לפני חמש דקות.״אבל אמא, חם לי!״ היא עונה, בחוץ מינוס 4 מעלות. לאחר ויכוח
ברגע אחד נפתחו ארובות השמיים.גשם זלעפות החל לרדת, והותיר את כל הצועדים בחוץ רטובים.גשם כזה, שגם מטריה לא כל כך עזרה להשאר יבשים.גשם כזה, שבארץ
לפעמים נדמה לי שאני חיה עם שלושה ילדים בבית ולא שניים. החצי שלי הוא הכי ילד לפעמים- אורז וקטשופ? מבחינתו זה שילוב מובן מאליו. תירס מקופסא?
יש לי כל כך הרבה תוכניות, ורשימות, ותכנונים. אבל אני לא מספיקה כלום! יום רודף יום, שבוע רודף שבוע, הזמן טססססס (אמאלה- כבר פברואר???) בתוך
מסתכלת על השעון – שלוש ורבע. ״יש לי עוד ים של זמן״ אני אומרת לעצמי בנונשלאנט. איכשהו עשרים וחמש דקות עוברות להן כמו שתיים. יאללה-
רוחות חורפיות מעיפות עלים סתוויים במערבולות.השמיים מתכסים עננים, וצינה קרה מורגשת לפתע באוויר. עוד לפני שהסתכלתי בתחזית ידעתי שהולך לרדת שלג. שלג לבן, טהור, ראשון לעונה.הוא
שישה ימים ברוטו וחמישה ימים נטו, של ביקור מולדת. בסה״כ 156 שעות הייתי בארץ – ביקור בזק, אך נחוץ. בית. הלב כבר היה זקוק והנשמה היתה צמאה. הביקור
״איזה אספרסו תרצי? קלוי באופן בינוני או קלוי היטב?״ בתרגום חופשי, כך שאלה אותי המוכרת בבית הקפה בפינת הרחוב. במילים אחרות- איך תרצי את הקפה
הפוסט הזה נכתב וצולם לפני שבועיים.לפני שבועיים החיים שלי התקיימו כסדרם, עד ש… לפני כמה ימים שברתי את כף הרגל.ומאז – אני כאובה, נייחת אבל
״מיכלי, בא לי שתבשלי לי״חמש המילים ששמעתי די הרבה בשבוע וחצי האחרון. הגעתי לארץ לביקור של שבוע וקצת כדי לפגוש את האחיינית החדשה שלי.האמת היא,
״תלבשי את המעיל״, אני אומרת כבר בדלת, כשהיינו צריכים לצאת כבר לפני חמש דקות.״אבל אמא, חם לי!״ היא עונה, בחוץ מינוס 4 מעלות. לאחר ויכוח
ברגע אחד נפתחו ארובות השמיים.גשם זלעפות החל לרדת, והותיר את כל הצועדים בחוץ רטובים.גשם כזה, שגם מטריה לא כל כך עזרה להשאר יבשים.גשם כזה, שבארץ
לפעמים נדמה לי שאני חיה עם שלושה ילדים בבית ולא שניים. החצי שלי הוא הכי ילד לפעמים- אורז וקטשופ? מבחינתו זה שילוב מובן מאליו. תירס מקופסא?
יש לי כל כך הרבה תוכניות, ורשימות, ותכנונים. אבל אני לא מספיקה כלום! יום רודף יום, שבוע רודף שבוע, הזמן טססססס (אמאלה- כבר פברואר???) בתוך
מסתכלת על השעון – שלוש ורבע. ״יש לי עוד ים של זמן״ אני אומרת לעצמי בנונשלאנט. איכשהו עשרים וחמש דקות עוברות להן כמו שתיים. יאללה-
רוחות חורפיות מעיפות עלים סתוויים במערבולות.השמיים מתכסים עננים, וצינה קרה מורגשת לפתע באוויר. עוד לפני שהסתכלתי בתחזית ידעתי שהולך לרדת שלג. שלג לבן, טהור, ראשון לעונה.הוא
שישה ימים ברוטו וחמישה ימים נטו, של ביקור מולדת. בסה״כ 156 שעות הייתי בארץ – ביקור בזק, אך נחוץ. בית. הלב כבר היה זקוק והנשמה היתה צמאה. הביקור
״איזה אספרסו תרצי? קלוי באופן בינוני או קלוי היטב?״ בתרגום חופשי, כך שאלה אותי המוכרת בבית הקפה בפינת הרחוב. במילים אחרות- איך תרצי את הקפה
הפוסט הזה נכתב וצולם לפני שבועיים.לפני שבועיים החיים שלי התקיימו כסדרם, עד ש… לפני כמה ימים שברתי את כף הרגל.ומאז – אני כאובה, נייחת אבל
ההכנה קלה מאין כמותה, מאפה שהוא מעין לזניה מבולגנת, חגיגה של ירקות, מושלם לשבועות או כל אירוח.
סלט תירס צלוי שמח וצבעוני! הסלט המושלם לפיקניק, או כל ארוחה אחרת, עם טעמים מעושנים, חמצמצים ומתוקים. קל להכנה, ניתן לאחסון מראש ואהוב על כולם.
מנה חגיגית ונהדרת – עוף צלוי בתנור, אביבי ומלא כל טוב. העוף נצלה במרינדה חמצמצה-מתוקה, עם תימין ושסק שעונתו כל כך קצרה, אך בשיאה לקראת חג הפסח.
גאלט תותים מהיר הכנה וטעים בטירוף. עשוי בצק פריך מקמח כוסמין מלא שבקלות ניתן להמיר לקמח ללא גלוטן או קמח רגיל, ותותים שנאפים לכדי רוטב עסיסי ונהדר.
לביבות חוביזה נהדרות! הליקוט וההכנה הם פעילות נהדרת לילדים, חיבור לטבע ולמטבח. חוביזה הוא אחד הירוקים שהכי פחות משתמשים בהם, למרות שהוא נפוץ באופן טבעי בארץ, ומתנהג בדיוק כמו תרד או מנגולד.
קציצות בשר רכות אהובות על ילדים (ומבוגרים), קלות להכנה, מושלמות לילדים בשל מרקמן הרך, ואין אחד שלא אוהב אותן. באופן מפתיע הן לא מכילות ביצים ופירורי לחם, אבל יש בהן מרכיב מפתיע ששומר על רכותן.