השבוע הזה שאחרי פסח.
כל שנה מחדש, מוזר לי להיות כאן ולא בארץ בחיק המשפחה המורחבת.
אני נזכרת בסבתא (אומי) שלי היקרה, שהיתה אופה בחסד. חלק גדול מהרומן שלי עם אוכל והמטבח התחיל בזכותה.
אומי שרדה את המלחמה בזכות החזות הבהירה שלה. אמא שלה, סבתא רבא שלי יוכבד (שהיתה לביאה בפני עצמה) השיגה תעודות מזויפות, וכך שרדה אומי את כל שנות נערותה בסוד והחבא. שמה של סבתא שלי לפני המלחמה היה מלה (מלכה), אולם היא נשארה עם השם הפולני ״זינה״ שהציל אותה.
בעודי מעלעלת בפוסטים קודמים שלי בבלוג, אני שמה לב שהמתכון הכי הכי חשוב לא נמצא כאן.
המתכון, שממנו למעשה התחיל כל הצמא הקולינרי שלי-
סהרוני הוניל של אומי ז״ל (vanillekipferl), שתמיד היתה לה קופסת פח מלאה בהם. כשהייתי קטנה וביקרנו את אומי ואופה בוינה, לא יכולתי להפסיק לאכול מהם. אפילו כשהם הגיעו לביקורים בארץ, היא היתה סוחבת אתה קופסא מלאה בסהרונים הללו.
כשבגרתי, סחטתי ממנה את המתכון (בלי כמויות כמובן- רק ״עד שמרגיש נכון״ ו״עד שרך מספיק״). בהמשך, מדדתי אני את כל הכמויות, כדי שיישאר לי זכרון מדוייק.
ערב יום השואה, ואין רגע מתאים יותר לאפות את העוגיות הללו ולשתף את המתכון. עבורי זה להזכר שוב באומי ולשלוח לה אהבה.
סהרוני הוניל של אומי – העוגיה שהתחילה את הבלוג הזה. הם מושלמים לצד קפה או תה, נימוחים ומתפוררים בפה, קלים להכנה ובעיקר מחממים את הלב.
אומי, אני מתגעגעת אליך.
…..
שנתחיל?
כמה דברים חשובים
הכי פשוט במעבד מזון, אבל… אם אין ברשותכם מעבד מזון, אפשר גם להכין עם מיקסר או פשוט ללוש בעדינות בידיים. אם מערבבים את החומרים בידיים, להשתדל לא ללוש יותר מדי, אלא רק עד שהחומרים מתאחדים, מה שיבטיח עוגיות פריכות ועדינות.
חומץ בעוגיות? ראיתם נכון. החומץ נותן פריכות ונימוחות לעוגיות. אל דאגה, הכמות כאן כל כך זניחה, שהטעם כלל לא יורגש. משתמשים בחומץ פשוט (5%), ולא בחומץ בלסמי או בן-יין, כיוון שהטעם של אלו דומיננטי מדי. אם אין חומץ, ניתן להשתמש במיץ לימון.
חמאה רכה – אני ממליצה להשתמש בחמאה רכה למתכון, כיוון שיהיה יותר פשוט לערבב את המצרכים לבצק ככה. חשוב להשתמש בחמאה בטמפרטורת החדר, ולא בחמאה נמסה, כיוון שזו לא תתן את אותה התוצאה!
רוצים עוגיות פרווה? ובכן… התוצאה כמובן לא תהיה דומה למקור, וטעימה פחות. אבל, ניתן להשתמש בנטורינה במקום חמאה. שמן לא יעבוד כאן.
סהרוני וניל של אומי שלי (Vanillekipferl)
מצרכים
- 1 ¾ כוס (250 גרם) קמח לבן רגיל (לא תופח)
- 1 שקית (100 גרם) אבקת סוכר
- 1 כוס (100 גרם) שקדים טחונים / קמח שקדים
- 200 גרם חמאה בטמפרטורת החדר
- 2 כפיות (10 מ״ל) חומץ רגיל 5%
הוראות הכנה
- מחממים תנור על חום בינוני/נמוך 160 מעלות. מרפדים תבנית תנור בנייר אפייה.בקערת מעבד מזון מניחים את הקמח, אבקת הסוכר והשקדים הטחונים. ניתן גם להשתמש במיקסר או לערבב את החומרים בקערה בידיים.
- מפעילים את מעבד המזון לכמה שניות, לאיחוד המרכיבים היבשים.
- מוסיפים את החמאה, ומפעילים את מעבד המזון לכמה שניות בודדות. מערבלים רק עד לקבלת בצק במרקם חול רטוב. אם לשים בידיים, מפוררים את החמאה בעזרת מזלג לתוך החומרים היבשים, עד לקבלת מרקם חולי.
- בשלב זה מוסיפים את החומץ, ומפעילים שוב את מעבד המזון עד להתאחדות החומרים לבצק. אם לשים בידיים, מוסיפים את החומץ לתוך התערובת, ולשים רק עד לאיחודו ועד לקבלת בצק.
- לאחר כמה שניות של ערבוב/לישה הבצק מתאחד. מפסיקים מיד ללוש בשלב זה.
- מאגדים יחדיו את הבצק לקערה, ומניחים במקרר ל- 15-20 דקות.
- יוצרים צורה של סהרונים מהבצק - אני אוהבת להכין סהרונים קטנים. מתחילים ביצירת כדור בקוטר של כ-2 ס״מ, מגלגלים אותו לגליל ואת הגליל מעקמים מעט לצורת סהרון.
- מניחים את הסהרונים בתבנית מרופדת בנייר אפייה במרווח של כ- 3 ס״מ אחד מהשני.
- אופים כ-10 דקות, נזהרים לא לשרוף את העוגיות. הן לא צריכות להיות שזופות, אלא רק להזהיב מעט בקצוות.
- מוציאים את תבנית העוגיות מהתנור, ומיד מפדרים באבקת סוכר. נותנים לסהרונים להצטנן לחלוטין לפני שמאחסנים אותם בקופסא אטומה.
הערות
5 Responses
שלום מיכל,
קראתי בשקיקה את קורות סבתך וסבתא-רבא שלך, אלו סיפורים שאסור לנו לשכוח לעולם.
תודה רבה על המתכון הנהדר, מכירה את המתכון הזה אולם תמיד הוספתי קורנפלור במקום חומץ, הפעם אנסה את המתכון הזה ומביטחה לציין את סבתך לכולם.
רק שאלה אחת, בדר”כ אני אופה את העוגיות האלה ב- 170 מעלות חום עליות/תחתון (לא טורבו חלילה וחס), מאחר ולא ציינת חום תנור אשמח תוכל לציין האם לאפות במעלות חום אחרת (גבוה/נמוךיותר)???
מודה לך מראש ויום טוב.
הי! וואו, תודה על התגובה. זה פרט חשוב ביותר ומיד אתקן ואוסיף במתכון.
אני אופה ב- 160 מעלות, טורבו. גם חום עליון תחתון יעבוד. העיקר לא בחום גבוה…
תודה, מיכל.
היי מיכל,
תודה רבה על התגובה המהירה.
מרגש מאד ❤️
תודה, רעית 3>