ארוחות

"את יודעת שאין לך מתכון לתפוחי אדמה בבלוג?״ אמרו לי חבריי פעמים רבות. בדקתי, והם צודקים. מה כבר אפשר לחדש בתפוחי אדמה? הרי בכל ארוחת

לפעמים נדמה לי שאני חיה עם שלושה ילדים בבית ולא שניים. החצי שלי הוא הכי ילד לפעמים- אורז וקטשופ? מבחינתו זה שילוב מובן מאליו. תירס מקופסא?

יש לי כל כך הרבה תוכניות, ורשימות, ותכנונים. אבל אני לא מספיקה כלום! יום רודף יום, שבוע רודף שבוע, הזמן טססססס (אמאלה- כבר פברואר???) בתוך

מסתכלת על השעון – שלוש ורבע. ״יש לי עוד ים של זמן״ אני אומרת לעצמי בנונשלאנט. איכשהו עשרים וחמש דקות עוברות להן כמו שתיים. יאללה-

הבלוג שלי עובר שיפוצים בימים אלו, וכולי תקווה שבקרוב מאד תוכלו כבר לראות אותו לאחר מתיחת הפנים. במהלך שיפוצי האתר, הפוסט הזה פורסם בטעות לפני

רוחות חורפיות מעיפות עלים סתוויים במערבולות.השמיים מתכסים עננים, וצינה קרה מורגשת לפתע באוויר. עוד לפני שהסתכלתי בתחזית ידעתי שהולך לרדת שלג. שלג לבן, טהור, ראשון לעונה.הוא

שישה ימים ברוטו וחמישה ימים נטו, של ביקור מולדת. בסה״כ 156 שעות הייתי בארץ – ביקור בזק, אך נחוץ. בית. הלב כבר היה זקוק והנשמה היתה צמאה. הביקור

״איזה אספרסו תרצי? קלוי באופן בינוני או קלוי היטב?״ בתרגום חופשי, כך שאלה אותי המוכרת בבית הקפה בפינת הרחוב. במילים אחרות- איך תרצי את הקפה

״האו ג׳וייש אוף אס״ אמרתי בצחקוק לחברתי האמריקאית, אצלה התארחתי לערב ראש השנה לפני שבוע. הכנתי קרעפלך לערב ראש השנה, וזוהי הפעם הראשונה שהכנתי אותם