
לבן על לבן – בלינצ׳ס מתוקים או מלוחים
"ומה עם העגבניה עלמושי? היא נעלבת!" אני מוצאת את עצמי מנסה לשדל את הקטנה שלי בארוחת הערב. עלמה אוהבת אוכל (טפו טפו, חמסה חמסה). לאחרונה היא
"ומה עם העגבניה עלמושי? היא נעלבת!" אני מוצאת את עצמי מנסה לשדל את הקטנה שלי בארוחת הערב. עלמה אוהבת אוכל (טפו טפו, חמסה חמסה). לאחרונה היא
איך אני אוהבת מתישהו בתחילת הקיץ, כשאני ממש (אבל ממש) מתגעגעת לתותים (בואו נודה בזה, זה הפרי היחיד שהוא למעשה קינוח!)- פשוט לגשת למקרר, לפתוח
עוגיות שוקולד צ'יפס רכות רכות (אה.. הן גם במקרה טבעוניות) העוגיות הללו נולדו ממש במקרה. ליתר דיוק, הן נולדו כתוצאה מארבעה גורמים: 1. נגמרו הביצים
עידו (או עידולי בפי אשתו שהיא במקרה אחותי), מת על העוגה הזו! אני מנסה להכין אותה רק פעם בשנה (ביום ההולדת שלו), אבל איכשהו תמיד
"ומה עם העגבניה עלמושי? היא נעלבת!" אני מוצאת את עצמי מנסה לשדל את הקטנה שלי בארוחת הערב. עלמה אוהבת אוכל (טפו טפו, חמסה חמסה). לאחרונה היא
איך אני אוהבת מתישהו בתחילת הקיץ, כשאני ממש (אבל ממש) מתגעגעת לתותים (בואו נודה בזה, זה הפרי היחיד שהוא למעשה קינוח!)- פשוט לגשת למקרר, לפתוח
עוגיות שוקולד צ'יפס רכות רכות (אה.. הן גם במקרה טבעוניות) העוגיות הללו נולדו ממש במקרה. ליתר דיוק, הן נולדו כתוצאה מארבעה גורמים: 1. נגמרו הביצים
עידו (או עידולי בפי אשתו שהיא במקרה אחותי), מת על העוגה הזו! אני מנסה להכין אותה רק פעם בשנה (ביום ההולדת שלו), אבל איכשהו תמיד
"ומה עם העגבניה עלמושי? היא נעלבת!" אני מוצאת את עצמי מנסה לשדל את הקטנה שלי בארוחת הערב. עלמה אוהבת אוכל (טפו טפו, חמסה חמסה). לאחרונה היא
איך אני אוהבת מתישהו בתחילת הקיץ, כשאני ממש (אבל ממש) מתגעגעת לתותים (בואו נודה בזה, זה הפרי היחיד שהוא למעשה קינוח!)- פשוט לגשת למקרר, לפתוח
עוגיות שוקולד צ'יפס רכות רכות (אה.. הן גם במקרה טבעוניות) העוגיות הללו נולדו ממש במקרה. ליתר דיוק, הן נולדו כתוצאה מארבעה גורמים: 1. נגמרו הביצים
עידו (או עידולי בפי אשתו שהיא במקרה אחותי), מת על העוגה הזו! אני מנסה להכין אותה רק פעם בשנה (ביום ההולדת שלו), אבל איכשהו תמיד
השנה יש כאן חורף מאד מוזר. לא היו הרבה ימים קפואים כמו בשנים קודמות, בקושי היה שלג, ויורד המוווון גשם. כשאני מדברת עם משפחה או
״מיכלי, בא לי שתבשלי לי״חמש המילים ששמעתי די הרבה בשבוע וחצי האחרון. הגעתי לארץ לביקור של שבוע וקצת כדי לפגוש את האחיינית החדשה שלי.האמת היא,
אחותי הקטנה הפכה לאמא לראשונה לפני כמה ימים. כבר כמה ימים שולחים לי תמונות, וסרטונים, ואני- ירוקה מקנאה.הלב שלי שם, ואני פה, אבל עוד מעט ואצטרף
״תלבשי את המעיל״, אני אומרת כבר בדלת, כשהיינו צריכים לצאת כבר לפני חמש דקות.״אבל אמא, חם לי!״ היא עונה, בחוץ מינוס 4 מעלות. לאחר ויכוח
אני יודעת. הדבר האחרון שהיה חסר במרחב האינטרנט הוא עוד מתכון מטוגן לסופגניות. אבל המתכון הזה כל כך פשוט וחמוד, שלא יכולתי שלא לשתף. עד
הרחוב כולו עוטה שכבה לבנה ודקיקה.שעת בוקר מוקדמת ושלג דק מתחיל לרדת, כמה דקות ממנו מספיקות לכסות את המדרכות והמכוניות. במוחי אני בורחת לדימויים מעולם